אל תנסו לפשפש בזכרונכם. אנחנו לא מכירים.
ובכל זאת, כל מי שלב יהודי בקרבו נחמץ לשמוע על הזוועה הגדולה שהתרחשה הערב.
האובדן הגדול של חיים שלא ישובו עוד, החלל העמוק והאין סופי שנפער ביסודות המשפחה, חלל שלא יתמלא לעולם.
אין מילים. הלב שותת דם והמוח מסרב להאמין.
רק דבר אחד אני מבקש מכם:
בפעם הבאה כאשר אחד הילדים יקרא ״אבא״ - אל תוותרו. אחזו בכסא הכבוד ותדאגו שהקריאה התמימה, הזכה והטהורה הזו תיפול על אוזניים קשובות.
אני בטוח שעוד דקות ספורות יתחילו ספקולציות (ולאחר מכן יהיו אלו דיונים של ממש) מי מאמץ את הילדים. אנא, אבי יתומים, אמץ את הילדים ואמץ את כוחם, סמוך את נפילתם וענה לעתירתם, היה להם לאב ואמור לצרותם די.
