וידם אהרון

אייל, נפתלי וגיל-עד אינם איתנו. רק עכשיו אני אוזר אומץ להעלות את המילים המייסרות האלו על הכתב. כאילו שאם לא אכתוב - אולי...

אני חושב שצריך להחריב את חלחול. לא להשאיר שם אבן על אבן. טוקבקיסט זועם.

חבר מתקשר. רק מלחמה עיקשת בטרור תעזור למנוע את הפעם הבאה.

בקבוצה בווטסאפ מישהו מציע לצאת לצמתים ולהפגין.

במייל מודיעים שלמרות סיום הלימודים מחר יתכנסו התלמידים שלנו לחיזוק ותמיכה.

ברקע אני שומע מישהו אומר משהו על הרגע הנכון לסיפוח ההתנחלויות.

כל כך הרבה רעש כששלושת הנערים כל כך דוממים.

אני עוצם עיניים, לאות מתפשטת בגוף והראש מאיים להתפוצץ. מחפש קצת שקט בבלגן.

קולו של משה רבינו מהדהד: הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד.

מילותיו של משה רבינו נוסכות בי חום. אני מסתכל סביב סביב ומחפש את בן שיחתו של משה. אני מזהה את אהרון הכהן, אחיו, לצדו. סקרן לשמוע את דבריו של אהרון הכהן אני מנמיך את הרדיו.

אני לא שומע כלום.

מכבה את הרדיו.

סוגר את הווטסאפ.

יוצא מהמייל.

מבטיח לחבר שאחזור אליו עוד מעט. אני פשוט באמצע שיחה חשובה.

ליתר ביטחון מחליק באייפון לכיבוי. רק לא לפספס את הדו-שיח הנדיר הזה בין שני גדולי האומה.

אני עדיין לא שומע כלום.

מסתכל בעיניים סגורות לרווחה על אהרון הכהן. מחכה. ומחכה.

ורק שתי מילים מהדהדות לי בראש:

"וידם אהרון"

תחילה וראש לפדיון נפשינו..

ויהי ראש חדש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשינו... מתפללים תפילת ראש חודש ואי אפשר שלא לחשוב על המילים. עשרות ראשי חודשים עוברים ומילות התפילה מקבלות פתאום משמעות חדשה. 

כבר בשבת הקודמת קיבלה תפילת החודש משמעות חדשה. בכלל, תפילות רבות נראות פתאום כאילו נכתבו לרגעים אלו. 

א-לקינו וא-לקי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה טובה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, לשמועות טובות ולבשורות טובות, ולטללי ברכה, ולישועה שלמה ולגאולה קרובה ונאמר אמן. 

מוחים דמעה. 

אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה...

טוב ה׳ לכל ורחמיו על כל מעשיו... מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור. סומך ה׳ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים. עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו.... צדיק ה׳ בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. רצון יריאיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם. שומר ה׳ את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד...

יתגדל ויתקדש שמיה רבה...בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל.. בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן...

ועכשיו, החזן מתפלל ואני מרגיש במחוזות אחרים. החזן אומר ״ותשועת נפשם מיד שונא״ ואני חושב לעצמי - זה תמיד היה פה בסידור? זה לא משהו שהוסיפו מאז החטיפה? 

ובמקום ברכת ״חודש טוב״ הרגילה אני רק שומע את דוד המלך משורר בקול נעים: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה׳ הללויה. 

ואני נזכר בברוריה, אשתו הצדקת של רבי מאיר, שמוכיחה אותו על שמתפלל למות הרשעים. לא כתוב יתמו חוטאים, יתמו חטאים כתוב. תתפלל שלא יהיו חטאים וממילא ״ורשעים עוד אינם״. ואני מתחיל להבין שאולי כל השנים לא הבנתי מה ברוריה באמת רצתה מרבי מאיר ופתאום זה כל כך פשוט. 

רבונו של עולם, החזירנו בתשובה שלמה לפניך. הרי כשלא יהיו לנו חטאים, לא יהיה עוד צורך ברשעים...

בבקשה, תעזור לנו להיות טובים יותר. נשתדל תמיד להיות טובים יותר גם בלי הרשעים. נכון, קל יותר לתת צדקה, לשמור שבת ולהתפלל  כשאין רשעים אבל בבקשה: תן לנו עוד הזדמנות לנסות להיות טובים גם בלעדיהם. 

משהו מדגדג בקצות האצבעות..

השעה ארבע לפנות בוקר. משהו מרגיש לי מוזר בקצות האצבעות. כאילו הן רוצות לרוץ ו.. ומה? 

אני מנסה לחשוב. 

לימדתי היום כרגיל? כן. 

הלכתי לשיעור? כן. 

הליכה? כן. 

תפילה? כן. 

נו, חזרתי הביתה. ארבע לפנות בוקר. אפשר ללכת לישון? 

לא! 

קצות האצבעות נעות בעצבנות. אני מאמץ את מוחי ואז נזכר בבעתה: 

מהבוקר לא קראתי חדשות!!

האצבעות לוקחות נשימה עמוקה ומתחילות להתרוצץ ולהחליק על גבי האייפון. היה לי יום כל כך עמוס והכל פרח לי מהראש. 

הדף נטען במהירות שנראית כנצח. 

מונדיאל, שמינית גמר. 

אובמה אומר משהו על גל ילדים שחוצה את הגבול. 

מצנע השווה בין הבית היהודי לחמאס.

ו...כלום.

אף מילה על שחרור החטופים שלנו. 

אולי נעבור לערוץ אחר מעודכן יותר? גם כאן לא שמעו על כך דבר. 

אוף! 

אז עכשיו שאני יודע שלא קרא שום דבר מעניין, אני מרגיש שמלאתי את חובתי ויכול ללכת לישון בשקט. 

האמת, כל הריצה הזאת לחדשות, לחיים וחוזר חלילה, די מעייפת אותי. מישהו מוכן לעדכן אותי ב SMS כשמשחררים אותם?

ובבקשה לא בווטסאפ. הווטסאפ הוא כלי נהדר אבל אבדתי את האמון בו בכל מה שקשור לשחרור החטופים....

אם בהתחלה הרגשתי כמו דוד המלך הרי שהיום אני מרגיש יותר כמו חזקיהו: 

דוד המלך אמר: "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" (תהילים יח, לח) אמר לו הקב"ה: אני עושה כן. עמד אסא ואמר: אני אין בי כוח כמו דוד המלך  להרוג אותם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה. אמר לו ה': אני עושה, שנאמר: "וַיִּרְדְּפֵם אָסָא... וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה'" (דבה"ב יד, יב) "לפני אסא" אין כתוב כאן אלא לפני ה'. עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף אלא אני אומר שירה ואתה עושה. אמר לו ה': אני עושה, שנאמר: "וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים... וַיִּנָּגֵפוּ" (שם כ, כב) עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג, לא לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה. אמר לו ה': אני עושה, שנאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים״  רבונו של עולם, אין לי כח. אני הולך לישון. אם תוכל, אשמח לקבל SMS בבוקר שנלחמת בהם, הכרת אותם, השמדת אותם, כילית אותם. אשמח לשמוע בבוקר שכל זה מאחורינו. שהבנים חזרו. בשלום. לילה טוב!

עוד מוצ״ש עבר

עוד מוצ״ש עבר ולקח איתו שבת של תקוות ותפילות למקום לא ידוע. עוד מוצ״ש בו מיד לאחר ההבדלה, טרם יבוא אליהו הנביא, רצים ל ynet. קריאת כותרות מהירה. עולם כמנהגו נוהג. אירן הפסידו במונדיאל לארגנטינה בזכות שער של מסי בהארכת הזמן. הארכת זמן. אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה המקום ירחם עליהם ויוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב. ביקשנו בזמן קריב וקיבלנו הארכת זמן. 

זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה. 

אני ה׳ בעתה אחישנה. אם לא זכינו - שיהיה לפחות בעתה. בבקשה בלי הארכת זמן. 

ובהארכת הזמן, מסי מבקיע, אירן יורדת ושלוש חטיבות צה״ליות סורקות באפילה כל בור מים, כל בריכה. 

ואליהו הנביא, יושב במוצאי שבת ומונה דמעותיהם של בני ובנות ישראל היקרים. סופר ומונה וממלא בריכות ובורות. ופונה לקב״ה: יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות, שתשים דמעותיהם בנאדך להיות, ותצילם מכל גזירות קשות אכזריות, כי לך לבדך עיניהם תלויות. 

וחיילי צה״ל הופכים כל אבן ולא מוותרים.

ואליהו הנביא, יושב במוצאי שבת ומונה ליבות האבן שבעם ישראל: ראה, הוא פונה לקב״ה, הסירו לב האבן ונתנו תחתיו לב בשר. אין אחד בעם ישראל שלא נשבר ליבו לנוכח המשפחות שחוגגות ללא בניהם. אין אחד שלא נכנע לבבו לנוכח אלו שלא שבו הביתה. 

וחשיכה יורדת והחיילים מדליקים זרקור שמאיר את חשכת הלילה. 

ואליהו הנביא, במוצאי שבת, יושב ומונה זכויותיהם של ישראל. אוסף עוד מצוה לנר ועוד תורה לאור ומביא זכרונם לפני המקום עד עת יצא קול ממרום: מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו מארץ  אויב. ויש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם. 

וכאן למטה, יכריז ראש הממשלה על הפסקת מבצע ״שובו בנים״. הם שבו, יודיע בהתרגשות ולא תהיה עין יבשה בכל גבול ישראל. 

-------------------

נגמרה ההבדלה. בחדשות יש רק מונדיאל. העיקר חסר מן הספר. אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי, במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד. הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. 

חצי שעה בלי פייסבוק

אז איך זה להיות בלי פייסבוק? היום, עולם שלם היה ללא פייסבוק במשך חצי שעה. בפייסבוק עמלו לתקן את התקלה ולאחר חצי שעה יכלו תושבי כדור הארץ לנשום לרווחה: הפייסבוק חזר. 

אז מה אתם אומרים - הסתדרתם?

אני חושב שהתקלה היום היתה הזדמנות מצוינת לבדוק מה שלום החברים האמיתיים שלנו. קצת להניח למקלדת ולבדוק מה שלומם של בני משפחתנו, של חברינו בעולם האמיתי ולשכוח לרגע מהמסע לגיוס חברים ומעולם הלייקים. 

אז אם הרגשתם אבודים היום, יתכן שאתם צריכים לחזק מעט את הקשרים החברתיים שלכם ולעשות קצת סדר בראש ולבדוק כמה חברים יש לכם. חברי אמת, לא חברי פייסבוק..

נ.ב. אם אהבתם - אשמח שתעשו לי לייק

מסכים עם ח״כ חנין זועבי

ח״כ חנין זועבי שוב זכתה לכותרות מפוקפקות לאחר שקבעה שהחוטפים אינם טרוריסטים. לאחר שנתבקשה לחזור בה מאמירתה, הוסיפה חטא על פשע וטענה שאף אם ירצחו הנערים - אין זה מעשה טרור. 

אין בי די מילים לתאר את הסלידה העמוקה שאני חש מאמירותיה של זועבי וממנה עצמה. הסתה לרצח באופן הגלוי ביותר ומתן לגיטימציה למעשי הרג ושנאה במסווה של ״לא הותרתם לי ברירה״ - דיבורים מסוג אלה מעוררים בחילה בכל מי שנפש יהודי הומיה בקרבו. 

לשמחתי, על ידי אמירותיה של זועבי, ניתנת הצצה נדירה לחלקים כמוסים בנפש היהודי. גם יהודים רחוקים מתורה ומצוות, נדלק בהם זיק של קדושה שמתקומם ונזעק כנגד דברי נבלה אלו. 

ובכל זאת - במשהו אחד אני נוטה להסכים עם ח״כ הנכבדה: מעשה טרור אין כאן. 

המילה טרור מקורה בלטינית (Terror) ומשמעותה - אימה. 

לנוכח האירועים האחרונים אני חייב להסכים: טרור אין כאן. לא ראיתי אחד שהפסיק לנסוע בטרמפים מאז החטיפה, לא ראיתי אנשים שמסתגרים בבתיהם. 

כן ראיתי אנשים שיוצאים לרחובה של עיר וקוראים תהלים. כן ראיתי אנשים מתאספים במעגלי ענק תוך שירה עוצמתית ״גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי״, ״כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל״. ועוד ועוד. 

רוח האומה התחזקה מהחטיפה ובעזרת ה׳ כאשר ישובו הבנים לגבולם במהרה, יתווסף חיזוק על חיזוק. 

אין כאן טרור, אין כאן אימה. יש כאן אמונה גדולה, יש כאן אחדות נפלאה, יש כאן תעצומות נפש שאויבינו היו יכולים רק לחלום עליהן. 

רצה ה׳ א-לקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה והשב את בניך לביתם שלמים בגופם ובממונם. יקום א-לקים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה ה׳ בין מצרים ובין ישראל. תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. כהנדוף עשן תנדוף, כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני א-להים. ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך, ה׳ צורי וגואלי.