מי שבר את הלוחות? - שאל המורה. לא אני! מבטיח לך - ענה קולו של מנחם השובב מקצה הכיתה. המורה הנדהם סיפר להורים את הסיפור וההורים טענו שאם מנחם אומר שזה לא הוא - יש להאמין לו. הוא אומנם שובב אבל לא שקרן. חוץ מזה - הוסיף אביו של מנחם בהוציאו את פנקס הצ׳קים - תגיד לי במה מדובר ואשלם לך. חבל שנעשה עניין מכל דבר...
אז מי באמת שבר אותם? מי ששבר אותם לא היה נבוכדנצאר מלך בבל וגם לא טיטוס בנו של אספסינוס קיסר שהחריב את ירושלים. היה זה משה רבינו בכבודו ובעצמו.
משה ששהה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה מבלי לאכול ולשתות, קיבל את לוחות הברית אבל כבר הבין שמשהו לא בסדר. ״לך! רד! כי שיחת עמך. סרו מהר מן הדרך אשר ציויתים עשו להם מסיכה״.
משה ממהר לרדת עם הלוחות (למה הוא לא השאיר אותם בהר??) ולמטה הוא פוגש את יהושע. מבלי לומר מילה הם מתקדמים לכיוון המחנה. כאשר הם מתקרבים ומתחילים לשמוע את הריקודים סביב עגל הזהב, נבעת יהושע בן נון ואומר למשה: ״קול מלחמה במחנה!״. בתגובה אומר לו משה: אתה לא מבין מה אתה שומע. במלחמה יש מפסידים ומנצחים, כאן אין כלום. ״לא קול ענות גבורה ולא קול ענות חולשה״.
כאשר משה רואה את העגל, הוא לוקח את הלוחות ומשליך אותם מידיו ומשבר אותם לעיני העם.
הוא מקבל חיזוק למעשיו מה׳ - יישר כוחך ששיברת!
אז מה משה רוצה ללמד אותנו?
אני חושב שמשה רוצה לומר לנו שגם אם לא מצליח לנו, נשבר לנו, נהרס לנו והכל לא הולך כמו שצריך - שלא נתייאש. משה בכוחות נפש עילאיים עולה חזרה להר לעוד ארבעים יום וארבעים לילה ומתפלל על עם ישראל. לאחר מכן הוא עולה לעוד ארבעים יום וארבעים לילה לקבל לוחות שניים. הוא מוריד לעם ישראל את הלוחות ביום הכיפורים. לוחות של סליחה ומחילה. סלחתי כדבריך.
ומה יש בארון הברית?
״לוחות ושברי לוחות מונחים בארון״ להזכיר לנו שיש כשלונות בחיים וצריך להמשיך הלאה.
נזכור מחר שי״ז בתמוז אינו יום אבל על מה שהיה ואיננו. י״ז בתמוז זה יום בו אנו מצטערים על מה שנשבר ונחרב אבל זוכרים שעם עוד קצת מאמץ הכל יחזור.
השיבנו ה׳ אליך ונשובה - חדש ימינו כקדם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה